<h1>ארחות חיים הלכ' טרפות סימן ל"ד</h1>
<h2>דף מא.</h2>
כתב הר' דוד ב"ר לוי ז"ל למען תבין ותדע ענין צומת הגידין אבאר לך ביאור רחב [יותר] ממה שביאר הר"ם במז"ל מה שכתבנו למעלה. דע כי שלש עצמות בירך בעוף ובבהמה כל אחד נקשר בחבירו בראשי הפרקים. הראשון הוא הנקרא רגל וכנגדו בבהמה ארכובה הנמכרת עם הראש. השני הוא האמצעי הנקרא שוקא ובל"ע גינוי וכנגדו בבהמה צנקרון הואיל והוא אישקנקיל. הג' הוא הנקרא ירך ובל"ע פאלה וכנגדו בבהמה קולית ובל"ע אושמולר ראשו העליון תחוב באליה וראשו תחתון הוא הארכובה וזהו שאמרו בגמרא (חולין ע"ו ע"א) כנגדו בגמל ניכר מפני שבולט כלפי חוץ ושם הגמלים רובצים שנאמר (בראשית כ"ד י"א) ויברך הגמלי' וי"א שהמקום ההוא שחור בגמלים וזאת היא הארכובה שאמרו ז"ל אם נשבר העצם למעלה ממנה ויצא לחוץ טרפה. וכן כתב הרב בעל ההשלמה ז"ל והראב"ד אך מקום צומת הגידין אף בעצם השני וכבר כתבנו דעת הראב"ד בנשבר העצם במקום צומת הגידין ויש חלקו עליו ופסקו שאפילו נשבר העצם הזה השני אינה טרפה ובלבד שיהיו הגידין כלן קיימים במקום חבורן והיינו דקאמרי בגמרא שם ארכובה גופה שכנגדה בגמל ניכר וכו'. ותחלת הגידין הוא מן העצם הקטן שבין הרגל הנמכר עם הראש והעצם האמצעי והוא מחבר הפרקים ונקרא בלשון משנה ערקומא ואותו העצם כתב הר' יהונתן הכהן ז"ל בשם הראב"ד ז"ל שאין צומת הגידין בערקום גופו [ממנו ולמעלה וכן נראה דעת הרמב"ם כמו שכתבנו עוד כתב הראב"ד שאין צומת הגידין מהעצם] ולחוץ כלומר כלפי הזנב במקום שהזנב נוקש בו רק בעצם ולפנים כלומר לצד הגוף וכן פסק הרשב"א ז"ל. עוד כתב גידין אלו יש שנבלעין בתוך אחרים בזכרות בתוך נקבות ואותן הנבלעים אינן בכלל צומת הגידין. אבל בידי הבהמה דהיינו רגליה הראשונים אין בהן צומת הגידין כלל ואין בהם שום טרפות אם לא בנשבר העצם ויצא לחוץ וזהו דוקא באבר עצמו אבל שאר הבהמה אינה נטרפת אפילו נחתך כל האבר כמו שביארנו.
